יום חמישי, 2 בדצמבר 2010

הצעות פשוטות להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז

 לפי פרסומים שהתפרסמו לאחרונה טוענים ששליש מתלמידנו סובלים מהפרעת קשב וריכוז בדרגה כל שהיא מכאן שאנו המורים מתמודדים עם התופעה בעבודתנו השוטפת.

אומנם היכולת לאבחן ולהגדיר את סוג ההפרעה והמאפיינים שלה התקדמה מאוד אך עדיין רבים מתלמידנו אינם מאובחנים וגם מרבית המאובחנים מסרבים לקבל טיפול תרופתי.

כמורים אנו צרכים להתמודד עם התלמידים כשהכלים שברשותנו  מוגבלים ועלינו להיות יצירתיים  ולנסות להקל על תלמידנו להתגבר על המכשול.

הצעתי הראשונה מתאימה לדעתי לכלל התלמידים אך במיוחד לתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז שאחת הבעיות שלהם היא חוסר היכולת לתכנון נכון של הזמן.  מרביתם לא מספיקים לאכול בבוקר וגם בזמן ההפסקות בשל חוסר יכולת בתכנון זמן, הם מגיעים לשיעור רעבים וכמובן לא מרוכזים ואז מבקשים את הזמן לאכול.
לדעתי כאשר אני מגדיר אוכל ככריך ופרי קשה כתפוח עץ  (לא חטיף ולא ממתק ולא פירות שצריך לקלפם) אני מרשה לתלמיד לאכול בצנעה. לא לערוך ארוחה קבוצתית ולא חגיגה אלא לאכול ולהשתלב בשיעור ובמידה ואינו עומד בחוקים מאבד את זכותו להטבה.
כאשר אני מלמד במעבדה ליד הדלת יש כסא ששם התלמיד אוכל ולא ליד המחשוב.
פעולה פשוטה זו כאשר מקיימים אותה בחוכמה הופכת לשגרה שעוזרת רבות לתלמיד ולמורה.

הצעתי השנייה כאשר תלמיד עובד באופן עצמאי על שירטוט או מעגל בקרה או כל נושא יצירתי באופן אישי אני מרשה לו להאזין למוזיקה האהובה עליו דרך אוזניות מבלי שישמעו  אותה בכיתה מתברר שהמוזיקה עוזרת לתלמידים רבים להתרכז ולהירגע ולהגיע לתוצאות מרשימות. כאשר אני רוצה להשיג הקשבה יש לי תוכנת שליטה במחשב בעזרתה אני שולח מסר התלמיד מנתק את המוזיקה ומקשיב לי.

ההצעות הן פשוטות לכאורה אך בהפעלה נכונה התוצאות מצוינות.

כהרגלי אסיים בסיפור. לפני שנים נתבקשתי למלא את מקומו של מורה בשבתון ולימדתי פעמיים בשבוע בבית ספר אזורי משעות הצהרים ועד לסוף היום לכן לא נכנסתי כמעט לחדר המורים ולא הייתי מוכר למרביתם. לקראת המחצית נכנסתי לחדר מורים  וניגשה אלי מורה נזעמת וצעקה עלי במשך מספר דקות לפני חדר מורים מלא במורים רבים מה שזכור לי שהיא אמרה שלא תעבור בשתיקה ושאני אשלם ביוקר וזה הסוף שלי כמורה וכל פעם ציינה את השם ויקטור. בסיום היא אמרה אז אין לך מה להגיד ?
אני אמרתי נכון רק שאני לא ויקטור היא פרצה בבכי וברחה מחדר המורים לכל צחוקם של הנוכחים.  
אדם כועס לא מתנהג בחוכמה ועלול לבייש את עצמו.

יום חמישי, 11 בנובמבר 2010

מבוא לשיטות ודרכים להגעה להישגים טובים בלימוד תלמידי אתגר מתקשים

פעמים רבות נשאלתי כיצד אני מצליח להגיע להצלחות מרשימות בהוראת תלמידים מתקשים.

ברור שאין תשובה אחת לשאלה וכמובן שזו עבודת צוות של כל העוסקים בטיפול בתלמידים
אך לאור הניסיון אשמח לשתף את המעוניינים בשלל עצות לשימוש המעוניין כל פעם בשיטה דרך או נושא אחר שתרם להצלחה

לפני שאתחיל בעצות. ברצוני לספר סיפור שסיפר לי אבי ז"ל:

בעיירה בגולה היה רב ידוע שכל הציבור היה מתייעץ איתו. יום אחד פנה אליו מגדל הברווזים וסיפר לו שהברווזים שלו מתים שאל הרב את המגדל במה הוא מאכיל אותם והציע לו להוסיף מעט מלח למזונם.
הברווזים המשיכו למות וכעבור זמן פנה שוב מגדל הברווזים והפעם הציע הרב להוסיף גם סוכר כמובן שהברווזים המשיכו למות. כך כל פעם שפנה המגדל הוסיף הרב תוספות שונות ומשונות לאחר מספר פניות פנה שוב המגדל אל הרב ואז הרב אמר לו אני לא יודע כמה ברווזים יש לך אך עצות יש לי כמה שתירצה.

אני מאמין שהעצות שאתן אכן יהיו יעילות וישמשו את מי שזקוק להם להגיע להצלחות טובות עם תלמידנו.

רבות התלבטתי מה תהה העצה הראשונה והחלטתי שלשמירה על בריאותנו ועל כבודנו  יש חשיבות עליונה ולכן יש לנסות להתגבר על הכעס והעלבון  שפוגעים בבריאותנו ובכבודנו. אדם כועס לא מגיב בחוכמה, שיקול הדעת שלו מוטעה והוא עלול לעשות ולהגיד דברים שקשה לתקן. העלבון בעיקר פוגע ומכאיב לנו. שניהם אינם טובים לנו ולכן עלינו ללמוד להתגבר ולהתמודד איתם לא תמיד יש מאה אחוזי הצלחה אך לכל אחד מאיתנו יש את הדרכים להבליג ולהצליח.
לרוב אני משתמש בהומור על מנת להתמודד במצבים אלו ולשמחתי לאורך השנים קל לי יותר ואני נחשב לאדם שכמעט ואינו מתרגז דבר שמקל על עבודתי עם התלמידים.

לפני שנים רבות התחלתי ללמד בכיתה שהצליחה להבריח ממנה מספר מורים.
מורים אחרים סירבו ללמד אותם וכאשר נכנסתי לכיתה מצאתי את שמי כתוב על הלוח בלווי קללה.
אם הייתי בוחר לטפל בדבר באופן המקובל היה עליי להפסיק את השיעור, להזמין את המחנך לבצע חקירה, לזמן אסיפת הורים מיוחדת ועוד. הייתי מבזבז זמן מיותר ועדין כבודי היה נפגע.
במקום  הטיפול המקובל התעלמתי מהכתוב ואמרתי בקול רם מעניין מי רשם את שמי על הלוח וחתם  והמשכתי ללמד. אני לא יודע אם התנהגותי שינתה אותם אך כל תלמידי הכיתה ניגשו למבחן בגרות בבקרה והצליחו.

יום שלישי, 26 באוקטובר 2010

"חיים רק פעם אחת" אל תקצרו לי את החיים.

במהלך עבודתי כמורה, מחנך ומדריך ראינו כיצד לעמנו ישנם ערכים יהודיים ובייחוד בבטיחות בדרכים.
אני קורא לאוהבי היהדות בכלל ומדינתנו בפרט, המלחמה בחוץ משתוללת, האויב עומד איתן ומפיל בתוכנו חללים רבים.
משפחות נגדעות, חיי ילדים נקטפים בעודם באיבם, האדישות שוררת ואנו מתעלמים מהמלחמה האמיתית הקיימת בארץ.
את המשט לעזה אנו ממשיכים לשאול ולחקור, אך מדוע בסדר היום הציבורי ישנה התעלמות מהמלחמה בה נהרגו מיטב בנינו ואזרחינו הנאמנים.
האם אנו חפצים בחיים? מדוע איננו מתביישים שלא התכוננו כראוי למלחמה.

במלחמה זו, ניתן לעצור אף באמצע. מוטב עכשיו מאשר מאוחר מדי. הקטל בכבישים חייב להיפסק. כיצד ניתן להתעלם מעוד שבוע בו נפגעו 1000 משפחות.
בורא העולם אינו מוכן לעבור על כך לסדר היום , ככתוב: "דורש דמים אותם זכר". הוא מודיע לנו כי הוא ידרוש ויצפה שניתן דין וחשבון על התנהגותינו בדרכים,
כפי שנאמר (בראשית ט, ה): "ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם".
הגיע הזמן שכל אזרח ישים בראש מעייניו את המצב העגום בכבישים. בואו נפסיק להאשים אחרים. לא בושה לומר כי הממשלה והמשטרה הם לא הפיתרון הבלעדי.
הפיתרון חייב להתחיל בכל אחד מאיתנו. בואו נגלה יחד ערנות ואחריות, נשקול את צעדינו ומעשינו, ננתב את אופיינו ותכונותינו לאפיקים חיוביים,
ניישר את הליכותינו, נתאזר בסבלנות, נגלה רחמנות, נתגבר על הכעס ונהלך בכביש בשלווה וברוגע.
בואו נבחר יחדיו בחיים שלווים, שמחים ובטוחים.

יום שני, 25 באוקטובר 2010

פרס המורה היזם - אתגר חיובי למורים יזמים

אומנם התהליך ארוך וממושך והמתמודד לא יודע את מצבו בהתמודדות לאורך מרבית התהליך  אך כל שלב שהמתמודד עובר הינו הצלחה מכובדת בפני עצמה  ונותנת הרגשה טובה שיש הערכה ליוזמתנו.

אני ממליץ בחום למורים לנסות ולהתמודד על הפרס בתהליך מילוי השאלונים אתה מגלה על יוזמתך דברים שלך נראו כמובנים אך בכל שלב אתה נישאל שאלות נוספות. לידיעתכם כל פעם שהטפסים חוזרים יש  סיכוי שעברת עוד שלב במיון ולכן יש להשקיע רצינות ומחשבה במילוי הפרטים.

במידה ותגיעו לשלב הראיון מצבכם טוב ותעברו חוויה מרשימה במפגש עם צוות הפרס המפרגן.
השלב הבא הוא שלב הביקור שנציגי ועדת הפרס יגיעו להתרשם מהיוזמה בבית הספר
ובשלב האחרון תתבשרו אם זכיתם. 
ככל שתתקדמו בשלבים העיתונות המקומית תגלה בכם יותר עניין ותעברו את אחת החוויות המרשימות ביותר בחייכם.
ממליץ  מאוד

יום שני, 11 באוקטובר 2010

בלוג פרס רקנאטי-צ'ייס-רש"י

בשבועות הקרובים עומד להתפרסם קול קורא להגשת מועמדות לפרס המורה היזם לשנת 2011. הפרס הוקם ב 2003 על ידי איש העסקים ליאון רקנאטי ויעקב קופ, שהיה באותה עת ראש המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל. שנה לאחר מכן הצטרפו אליהם איש העסקים סטנלי צ'ייס ז"ל וקרן רש"י בראשותו של אלי אלאלוף. ברקע הנהגת הפרס עומדת ההערכה, כי רבים ממורי ומורות ישראל לא זו בלבד שעושים עבודה נאמנה, אלא חלקם מאתר צרכים ופתרונות בלתי שגרתיים בתחומי ההוראה השונים. מי שנהנים מפרי רוחם וחשיבתם של מורים אלה הם תלמידיהם והציבור בכללו.
מרבים לדבר בישראל (ולא רק בה) על חסרים בחינוך ועל מיעוט ההישגים הלימודיים. בתוך כך נבלעים אותם מורים יזמים עלומים המחפשים – ומוצאים – דרכי הוראה ייחודיים. מעשיהם ראויים לא רק להוקרה אלא גם לשכפול, בין אם ביישום יוזמתם הספציפית ובין אם באימוץ גישתם היזמית באופן כללי. לכך נועד הפרס: לעודד ולתגמל את הנוקטים דרך זאת וכן להביא לידיעת הכלל את מעשיהם, ובמיוחד להביא את הדבר לתודעת כלל העוסקים בחינוך ובהוראה.
הפרס, זוכיו על פני השנים, ותיאור יוזמותיהם מופיעים באתר מיוחד  www.rcr.org.il ושם גם מצוי טופס ההרשמה למועמדים לפרס. כהשלמה לכך מצאנו לנכון להפיק בלוג אשר בו יוכלו הזוכים להרחיב את הדיבור על יוזמתם, על האפשרויות הגלומות ביוזמות אישיות, ועוד. במקביל מוזמנים הגולשים להביע את מחשבתם בנושא זה וכך ליצור קהילת מתעניינים בהיבטי היזמות בחינוך.
נשמח לשמוע את דעתכם בנושא ולחבור עמכם בדיוני חינוך ויזמות חינוכית מעל "גלי האתר" (במובן שונה מזה שנהוג היה בעבר – כך נקראו שידורי הרדיו..).

ליאון רקנאטי, יעקב קופ
יושבי ראש הפרס